הרומן שלי עם דיכי – חלק ב'
נובמבר 3, 2011
חברה שואבת
נובמבר 3, 2011

מתי היתה הפעם האחרונה שבאמת ידעתי מה אני רוצה מחיי?

אני זוכרת בבי"ס יסודי-אז השאלה הזאת לא היתה ממש רלוונטית אני זוכרת שממש רציתי ללמוד צרפתית וההורים שלי החליטו שאלמד ערבית. זה הזיכרון הכי מוקדם שלי של עצמי - יודעת מה שאני רוצה. אחכ בתיכון ידעתי איזה מגמה אני רוצה ובצבא ידעתי איפה אני רוצה לשרת ומה לעשות ואז השתחררתי וידעתי שאני פשוט רוצה לנסוע להודו ואחכ חזרתי הביתה ו........ פה התחילה הבעיה. אמרתי שאני רוצה ללמוד. אבל האם באמת באמת זה מה שרציתי? משלב זה בחיי הכל התחיל להיות סבוך יותר, לא רק שחור ולבן כן או לא, אלא נדרשתי ממש לחשוב על העתיד לעצב את חיי ובעצם באיזשהו מקום-להמר. הרי איך אפשר בגיל 20 לדעת בדיוק מה שרוצים? ובעצם...איך אפשר בגיל 30? 40?

לא מלמדים אותנו בבי"ס לבדוק מה אנחנו באמת באמת רוצים. שואלים אותנו במה אנחנו טובים ומוכשרים ולפי זה מנתבים אותנו למסלול חיים. מחלקים אותנו לפי מקצועות מקובלים – ופחות מקובלים ואנחנו לא לומדים את השעור הכי חשוב- לברר מה שאנחנו באמת באמת רוצים. ואז מה קורה? מה שקרה לי- הולכים ומשקיעים 3 שנים מזעזעות בלימודי מנהל עסקים ומסיימים עם תואר שלא מתאים לנשמה שלי בשום צורה אפשרית.

אם הייתי משקיעה זמן ויודעת איך לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה, הסבל הזה היה נמנע בוודאות.

הבשורות הטובות הן שאף פעם לא מאוחר ללמוד את השעור אבל יש להשקיע את הזמן והמחשבה בבירור זה. להלן משהו קטן שיעזור לכם להבין מה אתם באמת רוצים.

איך מזהים מה אני באמת באמת רוצה?

טוב זה ממש על רגל אחת וזו רק טעימה כי צריך לברר נושאים כמו יעוד, נכסים חלומות ועוד כדי לקבל את התשובה המדוייקת ביותר אבל אני מאמינה שזה יתן לכם מושג לגבי נטיית ליבכם. כמובן שהכי כדאי להעזר באיש מקצוע טוב על מנת להשיג תוצאות מדוייקות ורחבות יותר

נענה על השאלות: 1. מה הדבר שאם היה לי אותו בחיי עכשיו הייתי מרגיש שהלב שלי יתמלא (ממש תחושה פיזית)? 2. בעולם מושלם- בו אין פחדים, מועקות, חרטות, טעויות או הפסדים- מה הדבר שהלב שלי היה הכי שמח לעשות?

חשוב לזכור, אנחנו מפחדים לשאול את עצמנו מה אנחנו באמת רוצים, אנחנו מפחדים מהתשובה. זה לא שאנחנו לא יודעים אנחנו פשוט לא אמיצים מספיק להתמודד על התשובות. ברגע שקיבלת את התשובה שלך אתה האחראי הבלעדי ואתה המחליט על ביצועה. זה מלחיץ! גם אם אתה מחליט לא ללכת על פי מנגינת לבך אני מאמינה שעצם הידיעה שבחרת משהו שהוא בגדר אפשרות ב' תקל עליך לחיות עם ההחלטה.

אנחנו משקרים לעצמנו על בסיס יומי ואח"כ מתפלאים למה אנחנו לא מסופקים מחיינו. מי שאמיץ לברר מה הוא באמת רוצה ולפעול לפי רצונותיו לעולם לא ירגיש חרטה או בלבול. אם רק נהיה כנים עם עצמנו נחסוך לעצמנו המון סבל וזמן.

צרו קשר לקבלת ייעוץ אישי לגבי נושאים כמו אימון אישי להצלחה, אימון אישי למציאת זוגיות, או טיפול בדיכאון וחרדות, יש מגוון תחומים בהם אתן יכולות לפנות אליי ולא כולם מפורטים כאן, לכן התקשרו ונדבר.

אני זוכרת בבי"ס יסודי-אז השאלה הזאת לא היתה ממש רלוונטית אני זוכרת שממש רציתי ללמוד צרפתית וההורים שלי החליטו שאלמד ערבית. זה הזיכרון הכי מוקדם שלי של עצמי – יודעת מה שאני רוצה. אחכ בתיכון ידעתי איזה מגמה אני רוצה ובצבא ידעתי איפה אני רוצה לשרת ומה לעשות ואז השתחררתי וידעתי שאני פשוט רוצה לנסוע להודו ואחכ חזרתי הביתה ו…….. פה התחילה הבעיה. אמרתי שאני רוצה ללמוד. אבל האם באמת באמת זה מה שרציתי? משלב זה בחיי הכל התחיל להיות סבוך יותר, לא רק שחור ולבן כן או לא, אלא נדרשתי ממש לחשוב על העתיד לעצב את חיי ובעצם באיזשהו מקום-להמר. הרי איך אפשר בגיל 20 לדעת בדיוק מה שרוצים? ובעצם…איך אפשר בגיל 30? 40?