אני בדיכאון בלי סיבה
ספטמבר 2, 2013
זוגיות בודדה
אוקטובר 17, 2013

אני בדיכאון ולא יודעת למה

האם יכול להיות מצב בו אני בדיכאון ואיני יודעת למה? איך זה ייתכן ומה אפשר לעשות בנוגע לזה? לפעמים התשובות המידיות, שעולות מיד עם תחושת הדיכאון, לא עונות על השאלה מדוע אני כל כך עצובה, וצריך רק לחפש מעט יותר פנימה.

"אין דבר כזה את לא יודעת למה את בדיכאון...תנסי להיזכר!" אמא שלי מפצירה בי כל פעם מחדש ואני מנסה ומנסה להיזכר מה לעזאזל הכניס אותי עכשיו למצב הזה עכשיו. "אולי את לפני מחזור?" היא שואלת. "לא זה לא זה" "אולי את מפחדת שתכשלי?" "לא לא נראה לי" אני עונה. "רע לך בזוגיות? בבית? בעבודה? את לא מסופקת? השמנת? שתית אלכוהול אתמול? את לא עושה ספורט!" "וואלה אמא לא יודעת, אני פשוט לא יודעת, אבל אני כבר ככה כמה ימים, יש בי עצב תהומי ואני לא יודעת למה..."

התשובות לשאלה למה אני בדיכאון יכולות לעלות במקומות הכי בלתי צפויים

דווקא בלילה במיטה, לפני השינה, אני משחזרת ומשחזרת ובודקת ובודקת, מה הקטע איתי? למה למרות שאני מטופלת ושומרת על איזון אני עכשיו שוב...כל כך עצובה. ואז אני נזכרת. נזכרת בחתול הדרוס שראיתי שלשום, או נזכרת בחדשות שראיתי שבוע שעבר, בסיפור המזעזע של חברה שלי על חברה אחרת שנאנסה או אולי סתם מהתמונה בפייסבוק של ההתעללות בבעלי חיים. כי ככה זה. לפעמים משהו הכי קטן יכול להצית את השרפה הזו. השרפה הדיכאונית הזו שכמו אורבת מחוץ לדלת מחכה רק שאפתח לה חריץ להיכנס.

לחוות את העולם בווליום גבוה מדי

אנשים עם נטייה לדיכאון הרבה פעמים הם בסך הכל אנשים עם רגישות מאוד מאוד גדולה. מדובר על אנשים שחווים את העולם בווליום חזק יותר. בעבודה שלי אני מדריכה אנשים לזהות ולאבחן את עצמם (***זהו תהליך למידה ואין להתייחס לכתוב כאן כתחליף לטיפול מיידי או יחיד בדיכאון קליני***) , לא עוד "אני בדיכאון ואני לא יודע למה" אלא אני בדיכאון ובוא נשים את האצבע על המקום שבו זה התחיל.

איתור הנקודה שמדליקה את הדיכאון חשובה משתי סיבות:

1. היא מאפשרת לנו ללמוד מה מעציב אותנו, מה "מסוכן" עבורנו, מה מזין את הדיכאון שלנו.

2. בהמשך למאמר אני בדיכאון בלי סיבה- זה מקל על תחושת האשמה והשיפוט העצמי, שכן אם אני יודעת שאני עצובה כי ברוב טיפשותי ראיתי טלוויזיה ביום הזיכרון אז קל לי יותר לסלוח לעצמי על הדיכאון שאני שרויה בו כרגע.

לסיכום: יש הרבה סיבות אפשריות לדיכאון ולתחושת עצב, ויש לנו את האפשרות למצוא אותן, ולהתמודד איתן, אם אנו נותנים לעצמנו את ההזדמנות לחפש ואת והלגיטימציה להרגיש ולקבל את התחושות שלנו כמה שהן, על מנת שנוכל להתמודד איתן באופן האידיאלי בשבילנו.

האם יכול להיות מצב בו אני בדיכאון ואיני יודעת למה? איך זה ייתכן ומה אפשר לעשות בנוגע לזה? לפעמים התשובות המידיות, שעולות מיד עם תחושת הדיכאון, לא עונות על השאלה מדוע אני כל כך עצובה, וצריך רק לחפש מעט יותר פנימה.

"אין דבר כזה את לא יודעת למה את בדיכאון…תנסי להיזכר!" אמא שלי מפצירה בי כל פעם מחדש ואני מנסה ומנסה להיזכר מה לעזאזל הכניס אותי עכשיו למצב הזה עכשיו. "אולי את לפני מחזור?" היא שואלת. "לא זה לא זה" "אולי את מפחדת שתכשלי?" "לא לא נראה לי" אני עונה. "רע לך בזוגיות? בבית? בעבודה? את לא מסופקת? השמנת? שתית אלכוהול אתמול? את לא עושה ספורט!" "וואלה אמא לא יודעת, אני פשוט לא יודעת, אבל אני כבר ככה כמה ימים, יש בי עצב תהומי ואני לא יודעת למה…"